אמהות ובנות
הילה שבורון
לכל אם צריך להיות הרגע ביום בו היא בודקת את עצמה- האם היא לוחצת במקומות שנכונים לילדה שלה או מתוך רגשות, פנטזיות וחוויות עבר שלה עצמה? מה שייך לה ומה שייך באמת לצרכים של בתה שהם נפרדים ואחרים משלה? מודעות ושיח פתוח הם המפתח העיקרי לגבור על נטייה כל כך טבעית זו ביחסים שבין אם לבתה.
מתבגריםהתפתחות הילדזוגיות ומשפחהאיכות חיים
הסתירה הפנימית בין נקודת המבט שמציע דויד גרוסמן לתחושה העמוקה כי ההורות היא המהות הכי עמוקה וחשובה שלנו מדגישה את המורכבות של ההורות בכלל ואת האימהות לבנות בפרט.
דווקא הורות לילדים בני אותו מגדר, וכאן אתייחס לאימהות לבנות, מעמידה אתגרים נוספים על מערכת היחסים הנפלאה והמורכבת הזו.
בגלל המאפיינים הדומים בין אם לבתה, ההשלכות, הציפיות, הן גדולות וכבדות. זה אך טבעי, בהתחשב שלא למדנו כיצד להיות הורים, לא עברנו הכשרה או הכנה ולכן ההורות מתאפיינת ושואבת את הסגנון שלה מחוויות עבר של כל אחד מההורים ומהתבוננות בסגנונות ההורים של אלו שמסביבנו. לרוב אנחנו לא מודעים לדברים שהשפיעו על סגנון ההורות שאימצנו. השאלה החשובה היא האם אנחנו חושבים ביקורתית על התוצאות של ההחלטות ההוריות שלנו ומעדכנים ומשנים את עצמנו בהתאם לכך.
מצד אחד, יש רצון, ומוטב אולי לומר פנטזיה, לעשות תיקון. תיקון למה שלא היה בעיני האם מספיק טוב ביחסים שלה עם אמה שלה. תיקון לחוויות ילדות ולאחר מכן חוויות התבגרות, תיקון לדימוי עצמי לא מספיק בטוח. דווקא מתוך דאגה גדולה ומתוך רצון גדול שלילדה שלי יהיה קל יותר וטוב יותר, אימהות רבות משליכות את החוויות שהן היו רוצות לנער מעצמן, מקורות החיים שלהן, ומנסות "להגן" מפניהן על ילדתן. אבל ברוב המקרים, זה בדיוק מה שמשחזר את הטראומה, או את הקושי. ניקח לדוגמה אמא שזוכרת מבית הספר היסודי קשיים חברתיים גדולים. תחושת דחייה, חוסר שייכות, לעג חוזר של הילדים. מתוך כוונה לגונן על הבת שלה, היא דוחפת אותה לחברויות עם ילדות "מקובלות" בעיניים שלה (סביר שיש לה ראייה מאוד מוגבלת שנשענת בעיקר על דעות קדומות ועל שמועות מקבוצת הוואטסאפ של ההורים ובהחלט לא מחויה אישית של הדינאמיקה הקבוצתית בכיתה). אבל לא בטוח שהילדה רוצה להיות חברה שלהן. יש סיכוי שהיא מרגישה לא בנוח איתן. שהיא מעדיפה להתרחק. ואז היא מוצאת את עצמה קרועה בין תחושותיה הפנימיות והדחף להרגיש בטוחה ולא חשופה ללעג, הרצון להיות היא עצמה מול הרצון לרצות ולשמח את אמה. התוצאה תהיה תחושה של קושי חברתי גדול בבית הספר היסודי. כישלון מכל הכיוונים – והנה, החוויה הקשה משחזרת את עצמה.
מצד שני, אימהות רבות מנסות להגשים, במודע או שלא במודע, פנטזיות ילדות שלהן, דרך הבת. הפנטזיות יכולות להירקם מתוך קנאה ישנה בחברה או בילדה שהכירה האם בילדותה, מתוך חסר מסויים שהרגישה האם כילדה או כמתבגרת, או מתוך התבוננות בילדה של חברה או של אחות ורצון גדול להרגיש גאווה בילדה שלי. אין כל רע בלחלום עבור הבת שתצליח, שתחווה הצלחה. המורכבות מתחילה כאשר הילדה לא מתחברת לחלום או שהוא רחוק מיכולותיה וכישרונותיה. אלו יכולים להיות חלומות חברתיים, אופנתיים, בתחום החוגים והספורט. זה לא באמת משנה מהן הפנטזיות. אך כשפנטזיות אלו הן של האם ולא של הילדה, הילדה עלולה לאמץ "אני מזויף" – תחושת זהות , לא מודעת, שהיא מתאימה לפנטזיות של האם אבל לא לאישיות של הילדה. לחילופין, הילדה עשויה למרוד או להתנגד לאם ולחוש מאכזבת ונכשלת מה שיביא לחוסר ביטחון.
כמובן שלא בכל המקרים התוצאה עגומה כל כך. ברוב המקרים, יש טווח נורמטיבי גדול. אבל המודעות לרגישויות אלו היא הסוד. לכל אם צריך להיות הרגע ביום בו היא בודקת את עצמה- האם היא לוחצת במקומות שנכונים לילדה שלה או מתוך רגשות, פנטזיות וחוויות עבר שלה עצמה? מה שייך לה ומה שייך באמת לצרכים של בתה שהם נפרדים ואחרים משלה? מודעות ושיח פתוח הם המפתח העיקרי לגבור על נטייה כל כך טבעית זו ביחסים שבין אם לבתה.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכותרפיסטית ומומחית לטיפול בחרדות ומשברי חיים
התמחות: חרדות, חרדה חברתית, משברי חיים, מעברים ושינויים, דימוי עצמי, קשיי קשב וריכוז, טיפול בטראומות, בריאות
אזור בארץ: רעננה, הוד השרון, הרצליה, כפר סבא, השרון
שפה: עברית
טיפול רגשי וטיפול cbt במבוגרים, מתבגרים וילדים במצבי משבר וחרדות - הבנה של הקושי עמו מתמודדים הכוונה, ייעוץ, ליווי וטיפול נפשי. מ
עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט
התמחות: בריאות הנפש, חרדה, דיכאון, משברי חיים, טראומה, הפרעות אישיות, פגיעות מיניות, בעיות סומטיות.
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,גבעתיים, רמת גן
שפה: עברית
בן 49, נשוי ואב לשניים. בתחילת דרכי המקצועית, ידעתי שהאדם ונפשו מעניינים אותי. לימודי תרפיה במוסיקה וטיפול פסיכולוגי משמעותי
מטפלת פרטנית זוגית ומשפחתית מוסמכת, פסיכותרפיסטית דינמית וממ
התמחות: בעיות פרטניות, משפחתיות וזוגיות, הדרכת הורים, התמודדות עם שלבי ומשברי חיים: גירושין, אובדן ואבל, קשי
אזור בארץ: חיפה
שפה: עברית, אנגלית בסיסית
פסיכותרפיסטית דינמית וממוקדת ומטפלת זוגית, משפחתית מוסמכת האג' לטיפול במשפחה ובנישואין. טיפול בזוגות במצבי משבר ושלבי החיים השונים
עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מטפלת CBT חברה מומחית
התמחות: חרדה (חרדה חברתית, חרדה מוכללת, פאניקה, פוביה ספציפית, קלאוסטרופוביה, חרדת בחינות ועוד), דיכאון, OCD
אזור בארץ: מרכז (קליניקה בשוהם ובפתח תקווה). יש אפשרות לטיפול גם בזום.
שפה: עברית
פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית מומחית,בעלת ניסיון רב בטיפול במבוגרים מגיל 18 ומעלה המתמודיים עם חרדות, דיכאון, OCD, משברי חיים
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
למה צריך להיות עצוב כדי לחגוג את החיים? אודי גולדשטיין - מטפל פרטני וקבוצתי בפסיכודרמה
איך זה שלפעמים קורה שאנחנו שומעים שיר, שמעלה דמעות ותחושת עצבות, אבל פתאום גם צפה לה גם תחושת אושר? ברגע אחד, משהו בפנים נפגע, תחושת מקבלות מילים, מנגינה, ותוקף. ברגע הזה מתיישב איזשהו פרדוקס: אושר ועצבות גרים יחד תחת אותה קורת גג.
הפסיכולוגיה של הבדידות וכיצד אפשר להתמודד איתה צוות על הספה
לבדידות פנים רבות ושונות זו מזו ואין קשר ממשי בינה לבין היות האדם לבדו מבחינה פיזית. כלומר, בדידות היא תחושה ולא מצב אובייקטיבי ולכן אדם יכול לחוש בדידות גם כאשר הוא נמצא בחברת אנשים רבים ולהיפך, אדם עשוי להיות לבדו ולא לחוש בודד בכלל.
כל מה שרציתם לדעת על סרוגייט ולא העזתם לשאול צוות על הספה
רוב האנשים יקיימו בחייהם קשרים אינטימיים ומיניים שיתפתחו באופן טבעי, אך אצל חלק מהאנשים קשר אינטימי כזה נתפס כדבר מאיים והם ימנעו ממנו ביודעין, או שינהלו זוגיות אך יתקשו מאוד להתמודד עם המרכיב המיני בה ויסבלו מקשיים נפשיים ופיזיים סביב המיניות בקשר.
למה אנחנו משקרים כל כך הרבה? צוות על הספה
הורים לילדים סביב גיל ארבע מכירים היטב את השלב בו הילד המתוק שלנו, שתמיד אמר את כל האמת בפנים, במתיקות של ינקות, מתחיל פתאום להתאמן בשקרים ועושה את זה בצורה הכי חמודה וחסרת תחכום שיש.